רקע: סין מגמגת
סין נמצאת בתהליך של האטה בקצב הצמיחה, כאשר התחום העיקרי בו הדבר מתבטא הינו מגזר התעשייה. המגמה ניכרת בגרף 1 המציג את מדד מנהלי הרכש, המהווה סימן נוסף להאטת הכלכלה הסינית בעידן הנוכחי. המדד ירד מ- 48.2 ל- 47.7, מתחת לקו ה- 50 (מצב המעיד על האטה) ועדיין בדרכו מטה. גם ההזמנות ליצוא מסין מצויות במגמת ירידה המאיימת על הצמיחה. השינוי בקצבי הפעילות בסין הינו טבעי לאחר שנות צמיחה מואצת. הכלכלה מתקשה לעכל את הצמיחה המוגברת שהיתה בעשור האחרון וקצב העיכול הולך ומואט. במקביל, בהווה סין מתמודדת עם בעיות נוספות שמאפיינות התפתחות כלכלית כל כך מהירה: בועת נדל"ן, פערי שכר ואינפלציה. כמו כן ידוע מזה שנים שהמטבע חלש מדי, היסטורית. השלטונות מנסים למנוע התחזקותו המהירה, גם כדי להמשיך ליהנות מתחרותיות (לא הוגנת) בשוקי היצוא וגם כדי למנוע מהלך מהיר שיטלטל את הכלכלה. קצב התחזקות היואן הוא כ- 3.5% בממוצע לשנה, מזה 3 שנים. הגם שהגרף חד כיווני, לא מדובר בנפילה חופשית אלא בתהליך מוקפד.
מדד HSBC – מנהלי הרכש בסין (מקור: דויטשה בנק)
מצמיחה מבוססת יצוא לצמיחה פנימית ובועת מחירי נדל"ן
השינוי בקצבי הפעילות בסין הינו טבעי לאחר שנות צמיחה מואצת. הכלכלה מתקשה לעכל את הצמיחה המוגברת שהיתה עד כה וקצב העיכול הולך ומואט. כעת סין מתמודדת עם בעיות פנימיות המאפיינות התפתחות כלכלית מהירה: בועת נדל"ן, פערי שכר גבוהים ואינפלציה של מחירי שירותים. האינפלציה נחשבת בסין לאיום משמעותי מאוד על הכלכלה והמדינה בכלל, עקב השפעתה המשמעותית והמיידית על שכבות רבות באוכלוסיה. לממשל הקודם היתה הצלחה בבלימתה, אולם לאחרונה היא שבה ומרימה ראש, כפי שניתן לראות בגרף 2. למעשה, כפי שכבר ידוע לכל – כל המתרחש בסין הוא תהליך מוקפד המנוהל בתכנון של הממשל. בתחילת השנה התחלף ראש מפלגת השלטון והדבר מאיץ מחדש תהליכים ארוכי טווח אשר הואטו לקראת אותם חילופי שלטון: פתיחה איטית ומדודה של שוקי הכספים, המטבע והאשראי; המשך עיכול הצמיחה המואצת של העשור האחרון; בלימת בועת הדיור. הדבר נעשה בשנה האחרונה על ידי הגבלת המשכנתאות ביחס למחיר הרכישה (הגבלת המינוף), העלאת יחס הנזילות של הבנקים – גם לדיור וגם לתעשייה – ושמירה על פער ריבית גבוה מאוד בין ריבית עבור פקדונות לבין ריבית על הלוואות.
האינפלציה בסין: שבה ומרימה ראש (מקור: בלומברג)
האתגר המשולב: האצת הצמיחה תוך מניעת בועת אשראי
האתגרים הקשים יותר לניהול על ידי סין בתקופה הנוכחית הם המשך ניהול ו- וויסות שוק האשראי והאינפלציה, אבל העיקרי שבהם הוא שמירה על קצב צמיחה גבוה, אליו הכלכלה 'התרגלה' . זה לא עניין פסיכולוגי אגב, אלא עניין של מכניזם הכרחי למדינה מתפתחת כזו, שיורדת מהתבססות על משק בית – להתבססות על ייצור תעשייתי-המוני. ללא קצב זה, למרכיב גדול באוכלסיה לא יהיו עבודה ומזון. מסיבה זו, לפני שבוע הצהיר סגן ראש הממשלה זאנג גאולי כי הממשל "חייב" להוביל "בנחישות" לצמיחה חזקה. הקצב ההכרחי מבחינת המדיניות הינו 7.5% כאשר ברור לכל שצמיחה הנמוכה מקצב של 7% תגרור בעיות קשות. לפיכך הממשל הסיני משיק צעדים רבים לעידוד הכלכלה בתחום התשתיות, ייעול משק האנרגיה וכן הלאה. אלו הואצו לאחרונה כיוון שהשלטון 'התמקם' ונכנס לקצב. הדבר כאמור נעשה תוך פתיחה איטית ומדודה של שוקי הכספים, המטבע והאשראי, תוך הסמכת בנקים זרים לסחור במטבע ולתת אשראי. למרות המאמצים, שוק האשראי בוער ולאחרונה נראתה קפיצה נחשולית בריבית ה- SHIBOR (ריבית הליבור הסינית) גרף 3 במטרה לצנן את הכלכלה.
ריבית SHIBOR : קפיצה נחשולית בניסיון לרסן אשראי (מקור: בלומברג)
נראה כי סין אכן מצויה בהאטה כלכלית, תוך כדי ניסיונות לבנות, להתאים ולייצב את המערכת הפיננסית – למשק ה'חדש' שהתפתח בעשור האחרון
ניתן לצפות לצעדי מדיניות נוספים בתקופה הקרובה במטרה לייצב את המערכות בסין. צעדים אלו עשויים להקרין חוסר יציבות על הפירמות הזרות.
למרות זאת אנו מעריכים כי הרצון להשיג יעד צמיחה של 7.5% ישמר את האינטרס הסיני לתמוך במקביל גם באינטרסים של הפירמות הזרות בסין.
ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל
המפלסים 17, פתח תקוה 4951447 טל. 03-5559400 פקס 03-5559414www.agio.co.il
