מרץ 2015
כלכלת ברזיל והריאל/ דורון אולסוונג
כלכלת ברזיל נמצאת באופן רשמי במיתון לאחר שני רבעונים בהם הכלכלה התכווצה, ב- 0.87% וב- 0.24% ברבעון השני והשלישי של 2014 בהתאמה. האינפלציה במדינה מצויה מעל 7%, והריבית כבר הועלתה בארבע פעימות מאז נובמבר, לרמה של 12.75%. עליה זו לא הצליחה לבלום את נפילת הריאל הברזילאי, שנחלש בשיעור של 38% מאז תחילת הרבעון השני של 2014. הצמיחה האטה בעיקר בגלל הצניחה הגלובלית במחירי הסחורות ובהם נפט, מתכות (עפרת ברזל) וסחורות חקלאיות (סויה). במקביל, היצוא העיקרי של ברזיל לסין, ארגנטינה ואירופה – נפגע בגלל ההאטה במדינות אלו. במילים אחרות, המדינה תלויה במידה רבה בצמיחה העולמית ולביקושים הפנימיים אין יכולת לקזז את ההשפעות החיצוניות.
צמיחת התמ"ג (ירוק) מול מדד הסחורות העולמי (כחול)
ההשקעות במדינה, אשר עלו במשך 8 שנים עד לשנת 2013, ירדו באופן ניכר בשנת 2015. פטרובאס, יצרנית הנפט הממשלתית והמשקיעה הגדולה במדינה, הסתבכה בפרשת שחיתות אשת גורמת לה לשיתוק מוחלט וההשפעה תהיה בגודל של 1% מתוצר המדינה.
המצב ממשיך ומסתבך ע"י תשלומי הריבית המנופחים, שגדלו משמעותית במונחי המטבע המקומי – עקב שחיקתו של האחרון. כ– 6% מהתוצר שולמו עבור חובות בשנת 2014, שהם מהווים גידול של כ – 25% מהתשלומים שבוצעו ב – 2013. יחס החוב הציבורי לתוצר עומד על 66% – גבוה מחברותיה ל – BRIC (רוסיה, הודו וסין). תשואת האג"ח שלה גבוהה מזו של רוסיה. דירוג האשראי שלה גבוה רק ברמה אחת מעל דירוג זבל.
תשואת האג"ח הממשלתי של ברזיל (ירוק) מול רוסיה (אדום)
הנשיאה רוסף, שנבחרה לקדנציה נוספת באוקטובר שנה שעברה, מנהיגה מדיניות מצמצת וצעדי צנע וכתגובה מעמד הביניים יצא לרחובות. הבנק המרכזי נמצא בדילמה בין ריסון האינפלציה ע"י המשך העלאות ריבית לבין המשך דיכוי ההשקעות במדינה.
הריאל פוחת בכ– 40% משער של 2.2 ריאל לדולר למעל 3.1 ריאל לדולר. השער מתקרב לשיא של שנת 2002, בה הדולר נסחר תמורת 3.7 ריאל. בשנה זו המדינה נזקקה לחילוץ של קרן המטבע לאחר שנות ה– 90 בהם האינפלציה הגיעה ל- 2000%….אז פריחה של יצוא הסחורות והשקת מטבע חדש (ושחיקת החוב), ושלחה את המדינה לעשור של שגשוג כלכלי.
הבנק המרכזי הברזילאי צופה אינפלציה של 9.3% בשנת 2015 וכן כי הריבית תרד חזרה ל 11.75% והריאל יסחר בשער של 2.65 מול הדולר. ה– OECD צופה צמיחה של 2.3% (תחזית מנובמבר 2014). סקר בלומברג צופה כי השער יעלה ל- 3.38 במהלך 2015 ויגיע אף ל- 3.7 במהלך 2016.
על אף הפיחות במטבע בחצי השנה האחרונה, יש מקום להמשך הפיחות המונע בעיקר בגלל המשך הירידה במחירי הסחורות. הירידה במחירי הנפט עקב עודף היצע (ולחצים גיאופוליטיים) וההאטה בביקושים מכיוון סין בעיקר למתכות, תחריף את הבעיות של ברזיל. הבנק המרכזי יאלץ בסופו של דבר להפסיק את העלאת הריבית בכדי לא לחנוק את הצרכנים והלווים. יכולתה של הממשלה לתמוך בצמיחה ע"י הגדלת החוב – אינה ברת- קיימא. לסיכום, השילוב של ירידה בביקושים הפנימיים והחיצוניים עלול להיות קטלני בעיקר למטבע ולהביא למעשה להמשך היחלשותו, עד כדי איום על פרעון החוב החיצוני.
שער הריאל מול הדולר (ירוק) והתנודתיות מול הדולר (כחול)
כמו כן מצב זה עלול להוביל לאובדן היציבות במדינה, במסגרת מחזוריות אכזרית שבה – אחת לכ- 10 שנים, כלכלה כלשהי בדרום אמריקה מאבדת את יציבותה באופן קיצוני. חשוב לציין כי מצב דומה – של אובדן מוחלט של היציבות במישור של אינפלציה-ריבית-מטבע, היה בהודו אך לפני שנה וחצי. היום הודו מהווה גורם משיכה עולמי להשקעות והיא מהווה פייבוריטית של המשקיעים הגלובאליים. עליות חדות וירידות חדות, תנודה בין אופוריה לבריחת משקיעים – אלו מצבים המתקשרים לאיום שבהשקעת כספים באופן גלובאלי בשווקים המתעוררים. הקושי לצפות את נקודות השיא והשפל משקף את הסיכון הגדול המטיל בספק את הכדאיות בהשקעה בשווקים המתעוררים. הדבר נכון בדרך כלל עקב העובדה כי היציבות במדינות ובכלכלות אלו עשויה להתערער בדיוק כפי שקרה בברזיל והוא נכון במיוחד בעידן הנוכחי, בו ארה"ב מהווה אי של יציבות בשוקי ההון ובכלכלה.
