כללי – ירידת מחיר הנפט מובנת ומוצדקת לחלוטין ולמרות שבסוף 2013 ציפינו לכך שתתרחש במהלך 2014, היא מפתיעה. היא מוצדקת שהרי ארה"ב הרחיבה את תפוקת האנרגיה ממקורותיה שלה אך מפתיעה מכיוון שהיא נוצרה באיחור רב (לאחר חודשים של עודף תפוקה והיצע עולמי) ובעצמה רבה.

לפי הבנתנו, לירידה זו עשוי להיות מכלול של השפעות חיוביות על הכלכלות ועל שוקי ההון. הירידה כמובן מזיקה לכל החברות והמדינות המשמשות בשרשרת ההפצה של הנפט, אך היא מועילה לצד הקונה, עד לאחרון הצרכנים.

באופן אסטרטגי היא עשויה להועיל לכלכלות הגדולות והצומחות אשר התוצר שלהן נשען במידה רבה על מוצרי אנרגיה. היא תסייע לכל משק בית, לצריכה ולצמיחה תוך אינפלציה נמוכה במדינות אלה והיא תאפשר לשמור על ריביות נמוכות. קשה למצוא בהווה מדינה העונה לתמהיל הגדרות זה טוב יותר מאשר ארה"ב.

הנפילה במחיר ומשמעותה – הירידה במחיר הנפט התרחשה במהירות גבוהה, לאחר שהוא 'הוחזק' סביב מחיר של $100 לחבית במשך זמן רב מדי. הירידה המהירה והעוצמתית (בניגוד לזחילה) מביאה להתאמה כמעט מיידית של הכלכלות למצב החדש. ההתאמה משמעותה חסכון מיידי בהוצאה של כל משק בית, של פירמות במרבית הסקטורים ושל ההוצאה הממשלתית במדינות רבות. הירידה בהוצאה תתורגם לגידול בהכנסה הפנויה, לרווחיות ולצמיחה.

כלל אצבע הוא שבכלכלה המערבית, כל 10$ במחיר מתורגמים ל- 0.5% בצמיחה העולמית. במדינה הנסמכת על אנרגיה כמו ארה"ב (מהווה כ- 5% מאוכלוסיית העולם וצורכת כ- 20% מהנפט בעולם) ההשפעה יכולה להיות גדולה עוד יותר. אגב, מאחר ובמדינות מערביות רבות יש מיסוי על צריכת דלק (נשמע מוכר?), בארה"ב כמעט ואינו קיים כך שהכנסות הממשל לא צפויות להיפגע מירידה זו.

השלכות על כלכלת ארה"ב – רוח גבית חזקה – כאמור, המדינה הראשונה שתהנה מירידת מחיר הנפט היא למעשה ארה"ב. נפילת מחיר הנפט היא ניצחון אסטרטגי גלובאלי של ארה"ב – על כך בין היתר חשב הנשיא אובמה כשהחליט להביא את ארה"ב למעמד של המפיקה הגדולה בעולם.

הירידה במחיר מגיעה כאשר כלכלת ארה"ב צומחת ומתחזקת ולכן היא תהנה מרוח גבית חזקה. בעזרת החיסכון הנובע מהירידה במחירי הנפט ארה"ב תוכל להמשיך ולצמוח תוך אינפלציה נמוכה, עליה ביעילות האנרגטית ועליה בהכנסה הפנויה ובכוח הצרכני. עוד בטרם הירידה, הערכנו כי ארה"ב תמשיך במחזור צמיחה חיובי שיימשך עוד שנתיים-שלוש לפחות. יחד עם ההשלכות החדשות, אם לבטא זאת למספר אחד, אפשר שהדבר יאפשר לה לדלג שלב בשיעור הצמיחה, מרמה של 3% לרמה של 4% לשנה, באופן בר קיימא.

ההשלכות על שוקי ההון דרמטיות לא פחות. הירידה במחיר הנפט עשויה לתמוך בכלכלה וברווחיות החברות, במרבית המגזרים. הדבר עשוי לספק רוח גבית למגמת העליות בשוק ההון, מגמה שלהערכתנו עשויה הייתה ממילא להמשך עוד לזמן לא מבוטל. כמו כן היא מפחיתה את סיכון הריבית המרחף מעל שוק האג"ח ועקב אינפלציה נמוכה – היא תאפשר ל'פד' להתעכב עוד עם עליית הריבית. הדבר הופך את המשק האמריקאי לאטרקטיבי להשקעה, ביחס לשווקים רבים אחרים ובהם ישראל. אם נוסיף לכך את ההשלכות החיוביות האפשריות על הדולר, נראה כי אטרקטיביות זו לא מאוימת מצד סיכון המטבע, ההיפך הוא הנכון.

כלכלת ארה"ב ושוקי ההון שלה – מניות ואג"ח – עשויים ליהנות מהנפילה במחיר הנפט. מאידך, בדיוק כפי שירידת המחיר מועילה לארה"ב, היא מזיקה למדינות המצויות בצד ההיצע ונשענות על הנפט, כמו רוסיה. לכן, לצד התועלת של ארה"ב מהנפילה במחיר הנפט – ניתן לצפות לעליה במתחים הגיאופוליטיים, הנודעים כקטליזטור לעלית מחיר הנפט.

ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל