רקע. יפן היא הכלכלה השלישית בגודלה לארה"ב וסין במונחי תוצר, בעלת תעשיית האלקטרוניקה הגדולה בעולם ותעשיית רכב מפוארת. מאז סיום מלחמת העולם השנייה חווה המשק היפני צמיחה גבוהה במשך כ- 3 עשורים, אך מסוף שנות ה – 80 של המאה ה-20, נמצא בנסיגה המושפעת בין היתר מהזדקנות האוכלוסייה (שיעור ילודה נמוך לצד תוחלת חיים הגבוהה בעולם), חוב לאומי גבוה (מעל ל- 200% ביחס לתוצר) והמשבר העולמי (גרף 1).
1. שיעור החוב ביחס לתוצר
עומד כיום על מעל 200%, יחס טוב נחשב ככזה העומד על כ – 60%.
כלכלה טכנולוגית מתקדמת עם חוקים משלה. על פי המודלים המאקרו-כלכליים הקלאסיים, היינו מצפים שמדיניות מוניטרית מרחיבה – הורדת הריבית – תעודד צריכה והשקעה, ואולם להורדת הריבית עד לשיעורים אפסיים מזה למעלה מ- 15 שנים, לא הייתה השפעה חיובית על הצמיחה. להיפך, ביפן שוררת דפלציה (האינפלציה בעשור האחרון הייתה 0.2%-) גרף 2. במצב כזה רמת המחירים יורדת וכוח הקנייה (PPP) עולה, ולכן כדאיות ההשקעה יורדת (הכסף שווה יותר ללא השקעה). שיעור החיסכון של הצרכן היפני בין השנים 1970 ועד 2012 עמד על 11.54% בממוצע, בהשוואה לארה"ב שם שיעור החיסכון עמד על כ – 7% בממוצע. באשר למטבע, גם כאן בניגוד לציפיות, הורדת הריבית לא החלישה אותו, הין הפך לאחד המטבעות החזקים ביותר, עם התחזקות בשיעור של כ- 50% מול הדולר משנות ה – 90 ועד לסוף 2012. אחד ההסברים לכך הוא, ביקוש גבוה (מבחוץ) להנפקות אג"ח ממשלתיות אשר נחשבו לבטוחות מאוד. התחזקות המטבע פגעה בחברות היצוא שהיו אחראיות לרוב הגידול בתוצר היפני, התוצרת שלהן הפכה ליקרה עבור העולם המערבי (טויוטה, הונדה, סמסונג, סוני, פנסוניק ואחרות).
2. מדד המחירים לצרכן (CPI) ותחזית קדימה
ב – 4 השנים האחרונות מדד שלילי (באדום) עם ציפיה למדד חיובי השנה ובשנת 2014
היום – מנהיגות חדשה, שינוי כיוון? ירידת הביקושים לתוצרת היפנית בעקבות המשבר הכלכלי מאז 2008 דחקה את המשק היפני למיתון, הממשלה הגדילה את הוצאותיה על-מנת לתמוך בכלכלה, אך רעידת האדמה בחודש מרץ 2011, מהחזקות שידעה יפן, עצרה את הכלכלה היפנית מהתאוששות ושנת 2011 הסתיימה בירידה של כ – 0.5% בתוצר. תקווה חדשה התעוררה במשק היפני בסוף 2012 עם בחירתו של שינזו אבה לראשות הממשלה אשר הצהיר כי הוא מבטיח להמריץ את הכלכלה היפנית. החל מינואר 2014 צפויה הרחבה כמותית בהיקף של כ- 13 טריליון ין לחודש (כ – 145 מיליארד דולר) וזאת עד להגעה ליעד האינפלציה כפי שקבע הבנק המרכזי (2%). כדי לעמוד בו יהיה צורך לפעול בנחישות ולשכנע את הצרכנים והמשקיעים שאכן רמת המחירים תעלה והדפלציה תגיע לסיומה. כלכלת יפן התייצבה ברבעון הרביעי של 2012 לאחר שני רבעונים של מיתון.
תגובת הין: התרסקות. מאז תחילת השנה, נחלש הין מול הדולר בכ- 12% ובמקביל מדד הניקיי זינק בכ – 23% (גרף 3).
כמו-כן, האג"ח הממשלתי ל – 10 שנים רשם גם הוא עליות חדות והתשואה עומדת על כ- 0.5%. ביפן נשמעת ביקורת כלפי המדיניות המוניטרית האגרסיבית (הורדת ריבית לטווח הארוך במקביל להרחבה כמותית) אותה פרש הרוהיקו קורודה נגיד הבנק המרכזי של יפן (BoJ), בטענה שזו תוביל לבועת נכסים מקומית כמו זו שהתרחשה בסוף שנות ה – 80. משנתו, זכתה גם לביקורת מחוץ, בטענה שחולשת הין עלולה לגרור גל של פיחותי מטבע בעולם, כפי שאנו עדים להם בימים האחרונים. המשך קריסתו של הין אל מעבר לרמת ה- 100 ין לדולר עלולה להיות קטליזטור לכך.
3. מדד ה – NIKKEI 225 באדום מול הין בכחול (ין דולר)
מדד הניקיי זינק בכ-23% מתחילת השנה אך המטבע המקומי נחלש בכ-12%
מבט קדימה: אם אכן תתחיל פעילות ההרחבה הכמותית בעוד כ- 9 חודשים, המדיניות הכלכלית החדשה תיחשב כהצלחה במידה:
והאינפלציה תרים ראש ותעמוד ביעד של 2%.
רווחי הפירמות יעלו כתוצאה מהיחלשות המטבע (דרך העלייה בייצוא).
ו"מעגל הקסמים" של הכלכלה יפעל כך, שהרווחים יתגלגלו לצרכנים על ידי עלייה בשכר הריאלי וכתוצאה מכך, עלייה בהוצאה לצריכה פרטית.
ההרחבה הכמותית, בדומה לתוצאה שאנו עדים לה בארה"ב, תביא להמשך מומנטום לעליות במדד הניקיי וזרימה של השקעות והון ליפן. יחד עם זאת, עבור משקיעים זרים, הפיחות במטבע מקזז את התשואה כך שזו נמוכה יותר מהגרפים העולים בחדות של מדד הניקיי, לכן יש צורך בגידור החשיפה המטבעית, כדי למנוע נזקים של התרסקות הין אל מעבר לשער של 100 ין לדולר.
השורה התחתונה: שוק המניות מבטא את הציפיות הגבוהות בעקבות ההצהרות על שינויים וצעדים חדשים. היחלשות המטבע מעודדת את הייצוא שהוא מרכיב משמעותי בתוצר היפני. למרות שהאינדיקטורים הכלכליים עדיין לא מצביעים על שינוי, אך אימוץ מודל ההרחבה הכמותית של ארה"ב יוצר אופטימיות בנוגע לכלכלת יפן, שכאמור יש לה מה להציע לעולם. יחד עם זאת, החוב הממשלתי העצום, הקיטון בגודל האוכלוסייה והמשבר העולמי – יעיבו על סיכויי הצלחתה.
