רקע כללי – היצוא בישראל, תפקידו בתוצר ונקודות התורפה שלו

החזרה לצמיחה עולמית יציבה בת קיימה נראית רחוקה בעת הזו, על רקע שיעורי אבטלה גבוהים ואינפלציה אפסית במדינות גוש האירו, ועקב בעיות מבניות והאטה בצמיחה בשווקים המתעוררים. מזה כשני עשורים היצוא מהווה נדבך מרכזי בתוצר המקומי ובצמיחתו. מגמה זו החלה לאחר פתיחת המשק לסחר חוץ ובעיקר עם התפתחות ענף ההיי טק בישראל בשנות ה- 90. הייצוא מהווה כשליש מהתוצר המקומי ולכן מנהיגי המדיניות הכלכלית, קרי, בנק ישראל ומשרד האוצר מייחסים לפרמטר זה חשיבות רבה בקבלת ההחלטות. על פי מכון הייצוא הישראלי, ייצוא הסחורות והשירותים (בנטרול מכירת חברות הזנק) הסתכם בשנת 2014 בכ- 97 מיליארד דולר. כמו כן, 10 חברות מחזיקות בכ- 50% מסך הייצוא, דבר אשר מעיד מחד על ריכוזיות הולכת וגדלה בייצוא הסחורות הישראלי, תוך הגדלת התלות במספר מצומצם של פירמות עסקיות גדולות. מאידך, הדבר מצביע על קושי בקרב יצואנים בינוניים וקטנים בהרחבת פעילותם, על אף הגידול הכללי בהיקפי הייצוא בשנים האחרונות.

התפתחויות ביעדי הייצוא העיקריים – יצוא סחורות

ייצוא הסחורות (ללא יהלומים) בחודשים ינואר-יולי הסתכם ב- 105.8 מיליארד ₪ והגירעון המסחרי בסחורות (ללא יהלומים) ב- 20.1 מיליארד ₪, לעומת 30.6 מיליארד ₪ בתקופה המקבילה אשתקד (כלומר, צמצום בעודף יבוא הסחורות). ענפי ייצוא הסחורות העיקריים הינם עיבוד יהלומים (24.8%), ייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני (16.5%), ייצור כימיקלים (15.9%) וייצור תרופות (9.4%). יצוא תעשיות טכנולוגיה, המהווה כשליש מכלל הייצוא התעשייתי ירד ב- 26.3% בחישוב שנתי בחודשים מאי-יולי, בהמשך לירידה של 35.2% בחודשים פברואר- אפריל. מדובר בשחיקה משמעותית מאוד של פעילות הליבה, שבה יש חשיבות רבה להמשכיות הקשרים המסחריים עם שוקי היעד.

באשר לסיכונים הנובעים משוקי היעד: כשליש מהייצוא הישראלי מופנה לאיחוד האירופי, כרבע לארה"ב, כרבע ולאסיה וכחמישית ליתר הארצות (גרף 1). ייצוא הסחורות לאיחוד האירופי נותר כמעט ללא שינוי בהשוואה לשנה שעברה והגירעון המסחרי עימם עלה ב- 14.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לעומת זאת, הגירעון בסחר עם ארצות אסיה ירד ב- 36.8% ועם ארה"ב העודף גדל ב- 59.7%. ניתן לראות מגמה שלילית בחודשים האחרונים בייצוא הסחורות, אשר ירד ב- 17.1% בחישוב שנתי.

השפעת השחיקה בשערי החליפין מול השקל

מתחילת השנה ועד לסוף חודש יולי התחזק השקל מול הדולר בכ- 2.7%, מול האירו בכ- 12.4% ומול השטרלינג בכ- 2.9%. מגמה זו, אשר השפיעה לרעה על סל מטבעות המסחר העיקריים מול השקל (גרף 2), שהגיע ביולי לשערו הנמוך ההיסטורי, הקשתה על היצואנים הישראלים וכיוצא בזה על צמיחת התוצר המקומי. ניתן לראות היחלשות של השקל בחודש אוגוסט אל מול סל המטבעות וייתכן כי במידה ומגמה זו תימשך, הדבר ישפיע לטובה על הצמיחה בעתיד. מגמת התחזקות השקל השנה מול הדולר הייתה בניגוד למגמת התחזקות הדולר מול שאר המטבעות (גרף 3), דבר שפוגע באופן מורגש ביכולת תחרות המחיר של היצואן הישראלי. בהקשר זה, מדיניות בנק ישראל נראית ככישלון ביחס לבנקים המרכזיים בעולם לעת עתה.

תחזית להמשך: השפעתו של בנק ישראל גדולה מהמקובל לחשוב

סחר החוץ יושפע בין היתר משינויים בערך המטבע המקומי לעומת שערי החליפין הממוצעים של סל המטבעות. כלומר, אנו מעריכים כי הייצוא יוסיף לרדת, בעיקר עקב חולשת הייצוא למדינות גוש האירו, אשר סובל משיעורי אבטלה גבוהים וכוח קניה נמוך במונחי מטבע האירו. הפרמטר העיקרי שעשוי לגרום לנתוני הייצוא להתאושש ברבעון השלישי הינו שער החליפין, אשר מראה סימני התאוששות (היחלשות השקל) לעת עתה בחודש אוגוסט כאמור. כמו כן, התערבות של הרגולטור – בנק ישראל – מעבר לרכישת דולרים אשר הוא מבצע כבר תקופה ארוכה, כגון, הרחבה כמותית או הורדה נוספת של הריבית לריבית שלילית, עשויים לתת רוח גבית לשערי החליפין ולייצוא המקומי.

השורה התחתונה: למרות שיש מקום לכך, אנו רואים סבירות נמוכה לכך שבנק ישראל ישתמש בכלים "לא שגרתיים" העומדים לרשותו אלא ימתין להעלאת הריבית המתוכננת בארה"ב. בהתאם לכך, אנו צופים המשך פיחות השקל (בעיקר מול הדולר) ולכן ניתן להעריך שהייצוא עשוי להתאושש ב- 2016, אך היקף הסחר לא צפוי לצמוח בשיעור משמעותי בטווח המיידי, בעיקר עקב גורם הזמן (אובדן לקוחות בתחרות) וכן על רקע חולשת גוש האירו ואסיה.

רפי בן מלך, מנהל השקעות

יונתן מגריזו, אנליסט ניהול סיכונים

לידיעת הקוראים,

אין לראות באמור משום הצעה לציבור ו/או המלצה ו/או הזמנה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי ו/או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם.

הנתונים והמצגים בסקירה זו אשר הובאו ממקורות שונים הוצגו ללא בדיקה נוספת תוך הנחה כי הם נכונים ומדויקים.

ניתוח הנתונים, ההנחות, המחשבות, המסקנות והרעיונות השונים בסקירה זו נעשו בצורה כללית אשר משקפת את דעתו של הכותב ושל חברת אג'יו בלבד.

המידע הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

כל העושה שימוש במידע המופיע במסמך זה, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.