בשבוע שחלף חזינו בהתחזקות הדולר בעולם, כתוצאה מהתפרצות מחודשת של הקורונה (גל הדלתא). הסיבה העיקרית לכך היתה ירידה בשווקים, בתשואות האג"ח, עליה במדדי הפחד ומימוש בשוקי המניות. תגובה זו אינה חדשה אלא אופיינית, אולם החידוש הפעם הוא שגם השקל, ולו לזמן קצר, הצטרף למגמה העולמית ונחלש.
החולשה בשווקים מגיעה בתקופה שבה נראה כי השווקים 'לא מנוצחים' וכי הם חסינים לכל משבר, בתמיכת המדיניות המוניטארית.
בכל זאת הם שיהקו בשבוע הקודם, מכמה סיבות:
- התרוממות גל קורונה בעולם
- חששות מהתפרצות האינפלציה
- חשש מהערכת חסר של הנגידים את גל האינפלציה (לדעתנו החשש מוצדק)
- פחד גבהים בשוק המניות
התגובה בשקל/דולר היתה פיחות בשיעור של כ- 1.35% (בין 15 ל-20 ביולו) בשבוע הקודם, כך שבשונה מהתנהגותו בשנה האחרונה, גם השקל נחלש ועלה ל- 3.30 ₪ לדולר.
לא היינו מתרשמים יתר על המידה מהפיחות הקל, אבל הוא סימלי וראוי לציון: זהו מהלך נגד המגמה של השקל עצמו, המטבע החזק בעולם. לאור החוזקה הממושכת של השקל, עודף היצוא זרימת ההון אל המשק והאמון הרב במטבע, השקל נתפש כמטבע 'חד כיווני', כזה שיכול להתחזק בלבד. נהוג לחשוב כי בנק ישראל הוא קו ההגנה האחרון של השקל וכאשר הוא ייפרץ – תנועות ההון ישטפו את השוק ויובילו להתחזקות נוספת של השקל. בפועל זה לא קורה והשקל שומר מזה כמה חדשים דווקא על יציבות, ועכשיו התגובה בשווקים.
לאור התגובה בשבוע שעבר, ניתן להניח כי למרות העוצמה הבסיסית של השקל, תגובה שלילית של השווקים יביאו גם את השקל להגיב באופן שלילי, להיחלש אל מול הדולר. הפיחות הקל בשבוע שעבר יכול להיחשב טעימה קטנה ממצב של נפילה בשווקים כתוצאה מהתפרצות אינפלציונית והידוק מוניטארי מוקדם מהצפוי.
זו היתה הדגמה למצב שבו החסינות שלו יכולה להיסדק ולהביא אותו להיחלשות בחדשים הקרובים.
