בגלל ריביות נמוכות ותנודתיות חדה בשוק ההון, לא מעט כסף פנוי מחפש אפיקים חלופיים. האפשרות לתשואה נאה מפתה, אבל חשוב לזהות "לימונים" ולזכור כי לרבות מהקרנות האלטרנטיביות שנולדו לאחרונה אין ניסיון מתקופות משבר גדול
תחום ההשקעות האלטרנטיביות הוא עולם ומלואו. עולם מרתק, סבוך ומגוון המשלב נכסים בארץ ובעולם, מתנהל במבנה משפטי ייחודי וכמעט שאינו מפוקח. "לא בכדי הוא כונה 'ג'ונגל' בפי יו"ר רשות ניירות הערך לשעבר", אומר ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל חברת אג'יו, פירמת הפמילי אופיס מהוותיקות בישראל. "מנגד, אם פועלים בו נכון, בזהירות ועם ליווי מקצועי ואובייקטיבי, התשואה בו יכולה בהחלט להיות מתגמלת, במיוחד בשנים של תוצאות מאכזבות בשוק ההון". בנקודת הזמן הנוכחית – המאופיינת בריביות נמוכות, תנודתיות גבוהה בבורסה, זעזועים גיאו-פוליטיים וסימני האטה בכלכלה העולמית – אין פלא שיותר ויותר משקיעים לא מסתפקים בפיזור המסורתי שבין מניות לאיגרות חוב ותרים אחר אפיקים חלופיים לכסף הפנוי.
מקובל לחלק את התחום לכמה קטגוריות, בעלות מידת סיכון הולכת ועולה: קרנות העוסקות בתשתיות ואנרגיה; קרנות נדל"ן; קרנות הפועלות בשוק האשראי לסוגיו, בכלל זה הלוואות לעסקים וכן P2P – הלוואות עמית לעמית; קרנות פרייבט אקוויטי; ובקצה פירמידת הסיכון – קרנות הון סיכון. כמו כן קיימות קרנות הגידור, המושקעות בעקיפין בשוק ההון או סוחרות בנגזרים. בתוך כל השפע הזה, שמן הסתם מכיל גם קרנות איכותיות אך לא מעט קרנות שאינן עומדות בסטנדרטים גבוהים, ציבור המשקיעים נדרש לברור, לסנן ולאתר בפינצטה את הגופים המקצועיים והאמינים שיטפלו בכספו.
"הציבור רואה פרסומות, קמפיינים אגרסיביים", אומר חזי גוילי, מנהל פעילות אג'יו פרסונל. "מכל עבר עטות עליו קרנות הנדל"ן עם 'הזדמנויות נדירות', 'הצעות אחרונות בהחלט' ושאר הבטחות המכוונות אליו אישית. מבטיחים לו 15% תשואה, שזה כבר גובל בהבטחות שווא". גוילי מדגיש כי בשונה מהשקעות בשוק ההון, בהשקעות אלטרנטיביות יש משמעות פחותה לתשואה שהיתה בשנים עברו, מה גם שאין כמעט דרך לאמת את הנתונים המוצגים למשקיע. לכן במקום לעסוק באובססיה בתשואה ובשורה התחתונה, הוא מציע נקודת מבט שונה, בה נבחנים שלושה רבדים: התחום שהקרן משקיעה בו, למשל: קניונים בארה"ב – האם הוא בצמיחה והאם הוא מעניין ומתאים כרגע; הרקע והניסיון של המנהלים: מה עשו לפני כן, נקודות התורפה שלהם, האם הם יודעים לספק את הסחורה ומומחים בתחומם, ועד כמה הם מחויבים למשקיעים; "משתנים אלה יחד עם רבים נוספים חייבים להילקח בחשבון. בדרך זו גורם אובייקטיבי עם רקע מספק יוכל לאתר את ה'לימונים' שמוטב להתרחק מהם ואת מנהל הקרן המקצועי וההגון, זה שמבין את העבודה ויודע לנווט בים סוער, ושסביר שהכסף שנפקיד אצלו אכן יגדיל את עצמו ויחזור ללקוח", אומר גוילי, המציע גם לוודא שהמנהלים, שטוענים כי הקרן מספקת את הסחורה, מושקעים בה בעצמם.
קופסה שחורה
בהשקעות האלטרנטיביות המשקיע מסתכן בשלושה מישורים מרכזיים: הגורם האנושי – האפשרות לטעויות או להטיות של מנהלי הקרן; המחסור בסחירות ובנזילות – לא אחת נאלצים להיפרד מהכסף לתקופה ממושכת; והיעדר רגולציה ומידע זמין. כל זאת בצד הסיכונים השיטתיים, כמו שערי חליפין והמגמות בשווקים. "כדי לצמצם את חוסר הוודאות חשוב לשמור על קשר רצוף עם הקרנות ולבדוק מה קורה בהן ובנכסים שלהן", מסכם גוילי.
אבל נראה שלפחות מהיבטים מסוימים, סימני שאלה ימשיכו לרחף מעל התחום כולו. "הכלכלה והשווקים נמצאים במגמה טובה, המשקיעים מרוויחים והקרנות מצליחות. אבל מה יקרה בשעת משבר כלכלי גדול? אין די ניסיון מצטבר כדי לדעת איך העסק הזה יתנהל, מה יעשו המנהלים ומה יקרה לכסף", אומר בן-נון.
לדברי בן-נון, היקף הכספים המוזרמים בשנים האחרונות לקרנות ולנכסים אלטרנטיביים, אפילו מצד לקוחות מתוחכמים שאינם מודעים מספיק לסיכונים ובוודאי מצד פנסיונרים שמוצפים בהצעות להשקעה, מתחיל להדאיג. הוא מזכיר לו את המצב ששרר בשוק האג"חים ב-2008, ערב כינונה של ועדת חודק. "אולי גם הפעם הציבור יתעורר והרגולציה תדע להשתפר רק אחרי משבר". במיוחד מוטרד ד"ר בן-נון מהשקעות שמתחפשות לאלטרנטיביות, בלי נאמנות, אדמיניסטרציה וכמובן ללא פיקוח, ומונה שורה של קרנות שנפלו או שהתגלו בהן תקלות ניהול, מתן מידע מטעה ופשיטות רגל גדולות יותר בחו"ל ומזהיר: הציבור חייב לשמור על עצמו בעצמו.
"זו תקופה מוזרה, מאתגרת, אבל הסיכון לא אומר שלא כדאי להשקיע", מסכם בן-נון. "כל עוד מבינים לאן נכנסים ומוכנים להתגבר על הסיכונים – היעדר סחירות ומחסור במידע – אפשר ליהנות מנגישות לשווקים נוספים, ידע ייחודי של מנהלים בתחום ספציפי, רווח מיזמות ולבסוף גם תשואה טובה יותר, ללא קורלציה לתנודתיות שמורגשת כיום בשוק ההון".
קישור לכתבה במגזין TheMarkerLABELS
