הדולר של ארה"ב הוא מרכיב מרכזי בכלכלה העולמית. מרבית העסקות בין המדינות והרזרבות הכספיות הן בדולרים. בימים אלה מנסה סין להעלות את משקלו של היואן בעולם, על חשבון הדולר.

מטרתה של סין היא להוביל לכך שהיואן ישמש כמטבע לתמחור ולתשלום על חומרי גלם וכן לעסקות סחר שונות, להפקדת רזרבות של מדינות, למתן הלוואות, למימון פרויקטים עולמיים ועוד. כדי שכל זה יקרה, סין פועלת במלוא המרץ. ואכן, משקלו של היואן בסחר וביתרות המט"ח העולמיות הוכפל בשנים האחרונות.

הרחבת השימוש ביואן על חשבון הדולר היא חלק מתחרות המעצמות, מושג מעודן למלחמה הקרה, שלה אופי הכלכלי. היא הולכת ומחלקת את העולם לשני מחנות ולובשת מימדים נוספים, מדיניים וצבאיים.

בסיומו של מאמר קודם בנושא, הסברתי כי עליית היואן למעמד עולמי היא בלתי נמנעת, אך ידרשו כמה שנים עד להשלמתה. אחת הסיבות לכך היא האמון הנדרש ממערכת מטבעית כדי שתתפקד, וכדי להביא לשימוש עולמי נרחב בה ולמצב שבו מדינה מסוימת מוכנה להסתכן ולפעול במטבע של מדינה אחרת. האמון במערכת הדולרית הקנה כוח כלכלי עצום לארה"ב — ואליו סין לוטשת עיניים. מאחר שכוח ניתן להחלפה בכוח אחר, סין מתחילה להילחם בארה"ב באמצעות מלחמה בדולר, וכך, השוק המטבעי הפך לנשק.

החלשת הדולר — אינטרס ברור

סין מקדמת בעוצמה את השימוש ביואן במקום בדולר אצל בנות בריתה בעולם, באמצעות הטבות כגון הנחות במחיר. באחרונה נודע כי פקיסטן תרכוש נפט רוסי מוזל, ביואן. רוסיה, בעלת ברית של סין ואויבת של המערב, מרחיבה עוד יותר את הסחר ביואן: היא לא רק מוכרת במטבע זה, אלא גם משלמת בו. היצואניות הישראליות של חקלאות לרוסיה חוות זאת באחרונה, כשרוסיה הודיעה כי תשלם להן ביואן ולא בדולר.

באחרונה, כמה מדינות הודיעו באופן רשמי שיעברו לסחור ביואן במקום בדולר, ביניהן: רוסיה, ברזיל, בנגלדש, ארגנטינה ואיראן. סין מעודדת אותן לעשות זאת, בין היתר, באמצעות פריסת הלוואות ביואן — כדי שיוכלו לצמצם את החוב הדולרי שלהן. פריסה זאת מסייעת במיוחד למדינות המתקשות ללוות מארה"ב בעידן הנוכחי.

גם עסקות להקמה של פרויקטים תשתיתיים ייחודיים, כגון כורים לאנרגיה גרעינית, נחתמות ומשולמות ביואן. כך עולה השימוש העולמי ביואן בקצב מסחרר, על חשבון הדומיננטיות של הדולר.

מבחינה כלכלית, למדינות העולם השלישי — הנוטות להזדהות עם סין ורואות בארה"ב כמתנשאת ובדולר כמאפשר התנשאות זאת — החלשת הדולר היא אינטרס ברור. היקף החוב דולרי כלפי ארה"ב, ובכלל, הוא עצום — והן שמחות היו לשחוק אותו במונחי המטבע המקומי. טורקיה, ארגנטינה או דרום אפריקה, למשל, כורעות תחת נטל החוב הדולרי — שגודלו כמעט הוכפל בשנתיים האחרונות, עקב נפילת המטבע שלהן מול הדולר. לכן הן יעד נוח למהלכי סין — שאינה מחמיצה הזדמנויות לקידום האינטרסים שלה.

הלם מטבעי לכלכלה הגדולה בעולם

נעלה כאן שלושה תרחישים אפשריים. הם אמנם דמיוניים בהווה, אך ביכולתו של כל אחד מהם לפגוע קשות בדולר של ארה"ב, לגרום לה להלם מטבעי ולהזיק לכלכלתה לאין ערוך.

האחד, איתות על כוונה לממש אחזקות באג"ח ממשלת ארה"ב בהיקף משמעותי על ידי סין, המחזיקה מעל טריליון דולר באג"ח פדרליות, קרוב ל-15% מההנפקות. די באיתות של סין על כוונתה לצמצם את אחזקותיה כדי להביא לנפילה של הדולר ושל מחירי איגרות החוב הפדרליות. אפשר למצוא שורת מניעים ארוכה של סין למהלך שכזה.

התרחיש השני הוא הכרזה של אירן — או חמור מכך, של סעודיה — על מכירה של נפט ביואן סיני, ולו בהיקף מוגבל, למדינות המעוניינות בכך, על חשבון הדולר.

התרחיש השלישי הוא מצב שבו סין מעניקה ערבות ביואן למדינה כלשהי, על חשבון הלוואות דולריות שנלקחו מקרן המטבע העולמית. מדינות העשויות להיות יעד למהלך זה הן ארגנטינה או מצרים, שתיהן לווות בולטות של הקרן, שבסיסה בוושינגטון.

כל אחד מהמהלכים האלה יכול להביא לנפילה חדה ופתאומית של הדולר — הלם מטבעי לכלכלה הגדולה בעולם. להערכת קבוצת ניהול המשברים ICG (International Crisis Group — גוף מחקר עולמי עצמאי), הלם מטבעי יכול לגרור היפר־אינפלציה בארה"ב. אמנם, גירעון הסחר של ארה"ב הוא פחות מ-5% מהתוצר שלה, אך להערכתי נפילה של הדולר בשיעור דו־ספרתי עשויה להשפיע על המחירים מבית ועל מגמת הצמיחה הכוללת.

נוסף על כך, ניתן להעריך שנפילה בדולר תוביל לשורה ארוכה של אירועים מערערי יציבות בארה"ב, החל מהנפקת חוב תחליפי וזינוק בתשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ובריבית ה'פד', ועד לנפילה נוספת במחירי הנדל"ן בארה"ב ולמיתון כבד. כל אלה נמצאים כבר עתה על הפרק עקב האינפלציה. תרחיש של הלם לדולר, יאיץ אותם לאין ערוך.

הלם מטבעי גם עשוי להפעיל גלגל של הדפסת דולרים, לגרום שינוי בחלוקת המשאבים בארה"ב, ולטענת ICG, גם לערער את המרקם החברתי הפנימי של ארה"ב, שאוכלוסייתה תהיה למעשה מותקפת בבית, לראשונה בתולדותיה, ולא באמצעים צבאיים.

ג'נט ילן מודאגת

לכן, עצם הקישור בין המטבע לבין הכלכלה והפיכתו לנשק גיאו־פוליטי במישור הבינלאומי היא סכנה לארה"ב. הוא עלול לערער את הסדר שהיה עד כה ואת מעמדה הכלכלי והמדיני בעולם, כפי שהתבטאה לאחרונה בדאגה ג'נט ילן, שרת האוצר של ארה"ב.

לא רק מדינות מתפתחות — גם בעולם המפותח בוחנים מחדש את ההתייחסות לכך. נשיא צרפת עמנואל מקרון, שבחודש שעבר ביקר בסין, אמר כי עצם המאבק בין הגושים מכניס את אירופה לבעיה, מאחר שהיא צמיתה של הדולר, שהיה למרכזי בפעילותה הכלכלית בעשורים האחרונים. מכאן, הדרך של אירופה לחפש הסכמי סחר ביואן במקום הדולר, כפי שעושות מדינות אחרות בהווה, עלולה להיות קצרה.

מסיבות אלה, מגמת הנסיגה מהדולר בכלל, ולטובת היואן בפרט, מסכנת לא רק את כלכלת ארה"ב אלא גם את מעמדה בעולם. על פי ICG, זהו איום ממשי על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

בחירה במטבע היא אות של הזדהות

מטבע של מדינה אחרת הוא לא רק אמצעי תשלום, אלא גם סמל. השימוש במטבע של מדינה בצורה כה נרחבת מלמד על אמון במדינה שהנפיקה אותו, בחוקיה ובמערכת הכלכלית שלה. כדי שמדינה תיקח נכס כלכלי כלשהו ותעביר אותו למטבע של מדינה אחרת, עליה להיות בטוחה שהערך הכלכלי של אותו נכס יישמר גם במטבע של המדינה האחרת. השימוש במטבע האחר הוא אות להזדהות עם אותה מדינה — ומכאן האיום על ארה"ב.

הדבר דומה, במידה מסוימת, לשימוש במכשיר החכם של סמסונג או של אפל. לפי סוג המכשיר נקבעת שורה ארוכה של כללים, תקנים, יישומים וקישורים שהוכתבו על ידי היצרן — המכתיבים את ההעדפות ואת ההתנהגויות של המשתמשים.

נכון להיום, סין מצליחה להחדיר באופן מהיר את המערכת שלה לעולם, על חשבון זאת של ארה"ב. הסכנה לארה"ב ברורה ומיידית. לכן, יש בארה"ב מי שטוענים שעל הממשל לקדם עם העולם שיחות על סדר מטבעי חדש, כדי למנוע מהאירועים להיכפות עליה.