הריבית במשק עלתה בשיעור של 0.15% והוצבה על 0.25%.
מדובר בשינוי זניח במונחים של השפעה העל הכלכלה ולכן אנו מעריכים כי להעלאת הריבית זו יש משמעות סמלית יותר מאשר מעשית.
נראה כי ההחלטה היא תולדה של השינויים הפרסונאליים בבנק ישראל, אלה שהיו ואלו שיהיו.
הכוונה היא בעיקר לקטיעת קו המדיניות של הנגידה היוצאת ד"ר קרנית פלוג ויצירת העובדה לנגיד שייכנס, פרופ' אמיר ירון.
מבחינת הנתונים הכלכליים, הצורך בהעלאת הריבית קיים מזה תקופה ארוכה אך אינו מובהק ובמצב העניינים, הנגידה בחרה בהשארתה עד לקבלת המובהקות הדרושה.
נראה כי לאור פרישתה, הקולות הגורסים להעלאת הריבית (הנציגים החיצוניים בוועדה) בחרו לנסות ולקבוע עובדה וכיוון חדש למדיניות הריבית.
מאחר וצפוי להכנס נגיד חדש, נראה כי קביעת עובדה זו לא תהיה בעלת משמעות, מאחר והמדיניות תבחן על ידו ותוביל ליצירת קו חדש, לכאן או לכאן.
לכן, גם במונחים מעשיים וגם במונחים של מדיניות וקו מחשבה – אנו מעריכים כי העלאה זו אינה בעלת משמעות כבדה.
מאחר שכך, נראה כי צפויה לה השפעה זניחה ולא מיידית במישור המעשי, אם כי השפעה מהותית יותר במישור הציפיות.
בתחום המשכנתאות, המערכת הכינה עצמה לשינוי בכיוון זה בשנה האחרונה על בסיס הציפיות לשינוי – על ידי העלאת ריבית המשכנתאות בקרוב ל- 1%.
גם התשואות בשוק האג"ח המקומי כבר עלו ויצרו הפסדי הון בטווחים הארוכים.
ככלל, הערכותינו בנוגע לשוק האג"ח ברורות מזה תקופה: העלאת הריבית היא נמצאת בפתח ותומכת בעליית תשואות ולכן היא מסכנת את תיק האג"ח – מה שמחייב מח"מ קצר.
במונחי שוק המניות, להבנתנו, המומנטום של השוק הישראלי הינו טוב וזה שקיים בעולם וההשפעה כאן תהיה זניחה.
דווקא בתחום המט"ח, השקל לא הושפע באופן מהותי מלבד תגובה קצרה של המחוגים, בכיוון של התחזקות קלה בלבד ביחס לדולר.
הדבר מהווה איתות למשמעות המהלך: העלאת הריבית השקלית אינה משמעותית בתרומתה לצמצום הפער מול הריבית הדולרית.
לפיכך, האטרקטיביות של הדולר ביחס לשקל ממשיכה להיות גבוהה.
נראה כי העלאת הריבית לא תשפיע באופן מהותי על השקל בתקופה הקרובה וכי דווקא תנודות הדולר בעולם ונתוני הגרעון והצמיחה בישראל הם אלו שיתנו את הטון.
לסיכום, לפי שעה ולמרות העלאת הריבית, אנו לא רואים מקום לשינוי הערכותינו בנוגע לשער הדולר, שימשיך להערכתנו להיסחר בתחום: 3.65- 3.75
ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל
