תפקיד הנגיד נע בתווך שבין איש מקצוע לבין אדם הרואה את טובת הכלל. עיקר תפקידו הוא לאזן בין מהלכי הפוליטיקאים בתחום הכלכלה, לבין האינטרס הציבורי והצורך המקצועי.

בתור שכזה, אפשר לומר כי הנגיד היוצא פרופ' סטנלי פישר היה במרכז התווך. הוא נכנס לתפקיד בשלב מתקדם בקריירה שלו, כאשר עד לכהונתו כיהן במוסדות עולמיים, בבנקים גדולים ובאקדמיה.

לעומתו, כהונתו הראשונה של פרופ' יעקב פרנקל כנגיד, היתה שלב מוקדם יותר וחשוב בקריירה המקצועית שלו, כאשר הוא מבין כי הצלחתו בתפקיד תלויה במידה רבה בתמיכתה ובגישתה של המערכת הפוליטית כלפיו. במסגרת זו הוא קיבל לא מעט החלטות תוך מענה מקצועי לצרכיה ולגישותיה של המערכת הפוליטית.

 

בעת כהונתו הראשונה כנגיד, פרופ' פרנקל ביצע תנודות משמעותיות בריבית במטרה להשפיע, לייצב או לעודד את המערכת הכלכלית. כמו כן לאורך שנות כהונתו בוצעה הרפורמה בשוק המט"ח אשר הפכה את הדולר להילך חופשי (בישראל) בסוף שנת 1998 וכדי לשלוט בתנודות ולמנוע התפרצויות שער במשמרת שלו, הוא יישם את רצועת האלכסון, במסגרתה קבע את שער הדולר (ולא הסתפק בכלי הריבית בלבד). מדיניותו אז היתה נוקשה ואולם הפעם הוא נכנס למציאות חדשה שבה:

• חוק בנק ישראל שונה (היעד הוא לא רק "יציבות מחירים" אלא גם "תעסוקה וצמיחה")
  
• משבר 2008 מחייב גמישויות ושינויי התנהגות (כפי שהסביר הנגיד פישר בהרצאות על לקחי המשבר: "בעת משבר, בנקאים מרכזיים (וללא ספק קובעי מדיניות נוספים) ימצאו את עצמם לא פעם מחליטים ליישם צעדי מדיניות שמעולם לא שיערו כי ייאלצו לנקוט – ואלה ה ם לא פעם צעדים שהם היו מעדיפים להימנע מהם").
  
• נוצרה מגבלת מדיניות חריפה המחלישה את היכולת לפעול בעזרת כלי הריבית, כיוון ש:
  
  • מחד השקל חזק מאוד באופן המקשה על היצוא.
    
  • מאידך שוק הדיור מנופח אך המשק גולש להאטה (האינפלציה ללא דיור: 0.3%)
    
• המשק נמצא בנסיגה איטית לאחר שנות פריחה, שיעור האינפלציה מתחת לגבולות היעד, מחירי דיור גבוהים, פערי הכנסה גבוהים.
  
• שוק הון פתוח יותר לאחר הרפורמה בקופות הגמל והפנסיה, ועדת בכר וכ'.
  
• הביקורת הציבורית היום עירנית ועצמתית יותר לעומת תקופת כהונתו בעבר.
  

 

ללא ספק, בפני הנגיד החדש עומדת תקופה אחרת מזו המוכרת לו מהקדנציה הקודמת.

כיצד זה יכול להשפיע על מדיניותו? למה אנו מצפים בשוק המט"ח?

• תקופת ביניים שבה הריבית תשאר ללא שינוי. הנגיד החדש ימתין תקופת מה כדי למצות השפעות המדיניות הקודמת.
  
• התגברות התנודות בשער הדולר בתקופה הקרובה, בעיקר עקב הפעילות הספקולטיבית. בעבר, הספקולנטים 'אהבו' להתגרות בו.
  
• החלשת השקל עקב שאיפה של הנגיד החדש לשוב ולעודד יצוא וצמיחה ולמנוע מצב שבו יתלו על צווארו קולר ההאטה במשק.
  
• עסקת חבילה ובתוכה מיסוי תנועות ספקולטיביות במט"ח.
  אנו מניחים כי לקראת מינויו – מתוך ההבנה כי כלי ההשפעה שלו על השער הם מוגבלים – הנגיד הנכנס ביקש וקיבל הסכמה מהאוצר להשפיע על שער החליפין, למשל באמצעות הטלת מס על תנועות ספקולטיביות במט"ח.
  
• פרנקל יתפקד כדמות מובילה בכלכלה. לנגיד הנכנס פרנקל יש היסטוריה של פעולות מורכבות שנעשו יחד עם האוצר והממשלה. ניסיונו הרב יכול לסייע למערכת הכלכלית ואפשר לצפות בתוך כמה חדשים לתכנית של חבילת צעדים בשילוב עם שר האוצר.
  

 

סיכום

חלק מהביקורת הנוקבת על הנגיד החדש/ישן פרנקל אולי מובנת, אך היא מטשטשת את הסיבות לה: מדובר באדם דומיננטי, נגיד מקצועי מאוד, ממוקד מטרה והישגי ביותר, אדם שהתמודד בהצלחה עם משברים, במישורים שונים. מדובר בנגיד דומיננטי יותר, אשר ספק אם היה מגיע למבוי הסתום בו נמצאת היום מדיניות הריבית.

לכך כדאי להוסיף את עובדת החיים הפשוטה, הנובעת מחלוף השנים (יותר מעשור) מכהונתו הראשונה: באופן טבעי, הגיל והעשייה יוסיפו למימד המקצועי של הנגיד הנכנס, גם את המימד הרך והבוגר של איש הציבור', הנדרש לתפקיד. כך לפחות יש לקוות, לטובת כולנו.

בברכה,

ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל

בעמודים הבאים מוצגים מספר גרפים המציגים אירועים ומגמות מתקופתו הקודמת של פרנקל כנגיד.

מגמת הריבית החל משנת 1996

בשנת 1998 בוצעו שתי העלאות חדות על ידי בנק ישראל, בתיאום עם נתניהו כשר האוצר.

הדבר לא מנע מהנגיד לעשות מהלך חד של הורדה לקראת ותוך כדי המשבר של שנת 2000.

המקור: בלומברג (עיבוד אג'יו)

שיעור הפיחות השנתי + גובה הריבית הממוצעת לשנה

בנוסף לתנודות חדות בריבית, תקופתו הראשונה של פרופ' פרנקל כנגיד היתה סוערת מבחינת שוק המט"ח. בתקופתו השקל היה חלש, למרות הריבית הגבוהה, אולם שאר התנאים היו שונים משמעותית ביחס להווה.

צמיחת התוצר, האבטלה והאינפלציה

בתקופתו הראשונה של פרופ' פרנקל שיעור הצמיחה הממוצע עמד על 5.5% לשנה.

בתקופה זו נרשמה ירידה בקצב האינפלציה, משיעור דו-ספרתי לשיעור חד-ספרתי. כמו כן שיעור האבטלה היה במגמת ירידה, אך הוא שב ועלה לקראת משבר שנת 2000.

 

על פי המצגים הנ"ל ניתן לומר כי המשק עבר בתקופתו הראשונה שינוי ומגמות חיוביות וכי ניהול המדיניות היה משמעותי ודינמי יחסית, על פני תקופת כהונה ארוכה.