שוק המוצרים האלקטרונים מורכב מיצרנים ונותני שירותים נלווים עבור רכיבים המתחברים למעגלים אלקטרוניים. שווי שוק זה מוערך בכ- 337 מיליארד דולר (סך מכירות שנתיות) ובין השחקנים היותר מוכרים נמנים Toshiba, Texas Instruments, Panasonic, Hitachi  ועוד. מרבית הייצור מתרחש בסין.

שוק המוליכים למחצה, או השבבים, הינם רכיבים שמיוצרים בעיקר מסיליקון ומהווים את הבסיס לאלקטרוניקה המודרנית, מורכב מיצרנים וביניהם Intel, TSMC, Samsung . שווי שוק זה מוערך בכ- 440 מיליארד דולר (סך מכירות שנתיות) והייצור מתרחש בעיקר בארה"ב, טאיוון ודרום קוריאה.

מכירות שוק הרכיבים האלקטרונים צמחו בקצב ממוצע של 12% בשנים האחרונות לעומת שוק המוליכים למחצה שגדל בכ-6% בשנה. בשנה החולפת, שוק המוליכים למחצה צמח ביותר מ-20%. בשנים האחרונות התרחשה קונסולידציה רחבה בשוק, בה חברות רבות התמזגו ( Nvidia רכשה את ARM , AMD  את Xlinix), וחברות החלו לייצר במיקור חוץ ולמעשה נשארו רק עם יכולות מחקר ופיתוח וללא יכולות יצור. במילים אחרות, יכולת הייצור נותרה בידי מיעוט שחקנים.

המשבר הנוכחי: תוצאה של "תנועת מספריים"

מגפת הקורונה העולמית שינתה באופן משמעותי את הסקטור ואת התנהגות הצרכנים בשוק. כתוצאה מהשפעת המגיפה נוצרה "תנועת מספריים": מצד אחד הביקוש הגובר למוצרים טכנולוגיים ומחשוב בענן, הגידול במכירות רכבים חדשים ובפרט רכבים חשמליים ואוטונומיים, הפרישה של רשת G5 והמכשירים התומכים בה,  ומצד שני הקשיים בייצור תחת הגבלות המגיפה. "תנועת מספריים" זו יצרה מחסור קריטי במוצרים ולזינוק במחירים. כתוצאה מכך נוצרו הפרעות ונזקים רבים, להלן מספר דוגמאות: יצרני הרכב צפויים לרשום ירידה בהכנסות של 110 מיליארד דולר בשנה הנוכחית. ג'נרל מוטורס אף השביתה באופן זמני את מפעלה במישיגן. בעוד שצרכני שבבים גדולים מצביעים על עיכוב של מעל 18 שבועות מיום ההזמנה, יצרנים קטנים מדווחים על עיכובים של מעל שנה.

בתוך כך, המתיחות ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין רק מעמיקים את עומק המשבר. בכירים בתעשייה מאשימים חברות בסין, ובראשן Huawei , בכך שהן אוגרות רכיבים שונים בעקבות הסנקציות נגדה שעליהם הכריזה ארה"ב בטענה שהחברה מהווה איום בטחוני.

התוצאה של כל אלו היא התארכות חסרת תקדים של זמן האספקה בשוק הרכיבים האלקטרוניים והמוליכים למחצה, כפי שניתן לראות בגרף הבא.

המשבר הנוכחי נוצר על קרקע דליקה

המשבר בתחום הרכיבים האלקטרונים התחיל כבר משנת 2015 בעקבות מיזוגים של יצרנים, ביקושים גוברים משוק הרכב והסמארטפונים. מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, במסגרתה ארה"ב כפתה מס של 25% על יבוא סחורות מסין, החריפה את המשבר. במקביל התפתחה גם תעשיה של "ברוקרים" של רכיבים, אשר ניצלו את המצב, הפקיעו מחירים ומכרו סחורה מזויפת.

בין לבין, התרחשו גם אירועים שונים אשר פגעו בשרשרת האספקה, אשר לא בהכרח קשורים לעודפי הביקוש או מגפת הקורונה וביניהם: שריפה במפעל Renesas ביפן, בצורת קשה בטאיוואן (ביצור שבבים יש שימוש נרחב במים נקיים), חורף קשה בטקסס בפברואר השנה אשר פגע ביצרנים רבים וכמובן חסימת מפרץ סואץ ע"י הספינה Ever Given  שעיכבה את המסחר הגלובלי.

ניסיונות לפתור את המשבר

במאמץ להביא לפתרון המשבר, יצרניות השבבים בארה"ב (Intel, Nvidia, Qualcomm) התאחדו בדרישה מהבית הלבן לספק סיוע בגובה 50 מיליארד דולר בכדי לתמוך במו"פ וייצור השבבים. דרום קוריאה הכריזה על חבילת סיוע בגובה 451 מיליארד דולר בכדי לשמור על יתרון תחרותי ואף באירופה, הנחשבת לשחקן שולי בשוק, הצהירו על כוונות להשקיע בתחום ולחזור לימי התהילה בתחילת שנות ה- 90 בהם עדיין הובילו בשוק (Nokia; Ericsson). גם Intel  מתכננת לבנות מתקן יצור באריזונה בהשקעה של 20 מיליארד דולר.

למרות הכוונות, ברור כי פתרונות אלו מורכבים ולא מיידיים – עלות הקמת מפעל לייצור שבבים (FAB) הינה כמה מיליארדי דולרים ומשך זמן הקמה של שנתיים. בהודעה שיצאה באפריל השנה, TMSC מעריכה כי הקלה מסוימת