אין צורך לנחש או להעריך: המציאות אותה אנו רואים לנגד עיננו נקראת "המחלה ההולנדית": עצמה כלכלית בלתי מוסברת עם ירידה בפעילות הליבה של המשק, לצד תחושת עושר ציבורית ואישית.

ישראל נהנית משני מנועים העשויים להביא אותה למופע קשה במיוחד של המחלה ההולנדית: מציאת מאגרי גז יחד עם הצלחות הטכנולוגיה הישראלית, בעיקר בתחומי האינטרנט. בשני תחומים אלו ישראל חווה יצירה של עושר מהיר ופתאומי ונראה כי רבים מביננו עומדים לשלם את המחיר.

בנוגע לגז, מדובר בירידה בעלויות האנרגיה של המשק כמו גם בהכנסות גדולות למשק ולתקציב עקב יצוא. בנוגע לטכנולוגיה, מדובר ביצירת 'יש מאין' של חברות ומיזמי אינטרנט, שנמכרו או התחילו להזרים כסף גדול כמעט מיומם הראשון, ויש רבים רבים כאלו.

השלבים הראשונים של התהליך כבר מאחורינו:

• צמיחה מוגברת ובלתי מוסברת, לצד קשיים ומאמצי התייעלות של הסקטור הייצרני
  
• הגדלת הוצאות הממשלה למפרע ויצירת גרעון שנסגר די בקלות, כאילו 'מאליו'
  
• עליה במדד ג'יני לפערים ההכנסה (למקום שלישי בעולם)
  
• עליה – שגם ניכרת לעין – ברמת החיים
  

   

בתקופה זו ראינו את השקל מתחזק בניגוד גמור לשאר המטבעות בעולם, תוך שהוא מתגבר על כל סיכון או חשש, אינו רגיש לצעדים מוניטאריים או מנהליים, לשחיקה ביצוא ובמצב הגיאופוליטי ועוד.

כעת, לאחר שנים טובות כתוצאה מפירות ההצלחה והגורל, אנו מתחילים לעבור לשלבים הפחות נעימים:

• ירידה בפעילויות הליבה של המשק, בעיקר ביצור וביצוא התעשייתי ובכלל
  
• מטבע חזק…ואין צורך להוסיף
  
• עליה גדולה בפערי ההכנסה וההוצאה של הציבור: חצי אחד לא מבין 'איך החצי השני חי'…
  
• שחיקה בפדיון במשק. הנתון הכולל יציב אך אינו משקף את המצב לאשורו, הכולל פידיון של הסקטור העסקי ומבצעי מכירות למיניהם.
  
• עליה בשיעור הבלתי מועסקים (נתון אשר מוסווה בעדכוני המדגם של סקר התעסוקה הלמ"ס)
  

בכל מדינה, למחלה ההולנדית יש מחירים כלכליים כואבים אולם בישראל – המחירים עלולים להיות כרוכים בסיכון אסטרטגי למדינה ולקיומנו כאן. הסיבות לכך הן:

• מדינה צעירה עם מוביליות גבוהה של הדור הצעיר אל העולם הגדול
  
• הצלחה כלכלית בסביבתנו תדרבן עוד יותר את המוטיבציה של השכנים להקשות על חיינו כאן
  
• ישראל היא מדינה קטנת אוכלוסייה וחסרת בסיס ריאלי רחב מספיק של תעשייה וחקלאות
  

אז מה עושים? הדברים די ברורים אבל קשים ליישום ואף לקבלת החלטות במבנה השיח הציבורי והפוליטי בישראל. ננסה בכל זאת:

• מחזקים את התעשייה ומגדילים אותה, באמצעים הידועים והמוכחים בהצלחתם: עידוד השקעות הון באמצעות קרנות איזון הנובעות מהגז
  
• טיפוח האוכלוסייה ויצירת תמריצי תעסוקה בענפים ריאליים (תעשייה, חקלאות, תיירות) אל איזורים נוספים במדינה (ולא רק להביא את העובדים אל מרכזי התעסוקה בעיר הגדולה ברכבות מהירות מ- איזורים אלו)
  
• מפתחים יכולות משקיות 'ליום שאחרי', ענפים שכבר קיימים ושהוכחה כדאיותם כגון חקלאות החורף תוך הפרחת הנגב והערבה, תשתיות תיירות, טכנולוגיות מים וכד'.
  
• נלחמים בשקל החזק באמצעים מנהליים כדי לספק ליצוא קרקע יציבה. זה הצליח במדינות עם שוק מטבע גדול יותר כגון ברזיל, יפן ושוויץ, אין סיבה שלא יצליח לנו.
  
• משתמשים בחלק מהעושר כדי להבטיח את יכולות מערכת הביטחון, כדי לבסס ולהבטיח את קיומו של הדור הבא במדינה.
  

לסיכום, אין צורך להכביר במילים כדי להסביר את התופעה ומשמעויותיה הכלכליות ההרסניות, את הצורך בבניית העתיד בעזרת ההווה הטוב, בלשמור משאבים לימים קשים יותר.

ואולם, חשוב עוד יותר מהעניין הכלכלי, עלינו להשמר ולפעול בכדי למנוע את ההשלכות החברתיות ההרסניות העשויות להתעורר עם המחלה ההולנדית. נזכיר שתיים מהן:

• התגברות פערי החינוך וההכנסה בחברה בישראל. חובה עלינו לאפשר הזדמנות שווה לכל אחד ואחת למצות את יכולותיו ואת כושר ההשתכרות שלו. יש להפנות משאבים לחיזוק כל שכבות האוכלוסייה.
  
• ירידה במוטיבציה של ציבור איכותי לשאת בנטל הביטחון ולוותר או לדחות בכמה שנים את ההישג האישי ואת איכות החיים הטובים, לטובת הכלל והמדינה – כפי שעשינו רבים מאתנו ועושים גם ילדינו היום.
  

   

נושאים אלו הם בליבנו ובנפשנו כעם וכמדינה ועלינו לעשות כל שניתן, כדי שהמחלה ההולנדית לא תשאיר בנו מום.

ד"ר גדעון בן נון