החלטת הריבית הצפויה היום – 27 אפריל, 2015    

 

הפחתת ריבית נוספת?

נראה כי הכל כבר נכתב וכי ספרי ההימורים מוכנים להחלטת הריבית של בנק ישראל היום.

ריבית הבסיס בישראל היא 0.1% והשאלה העיקרית היא האם היא תרד ותהיה שלילית.

המספרים הקטנים מעלים שאלה גדולה: מה תהיה תרומתה של ריבית של מינוס 0.1% שלא הצליחה לעשות ריבית של 0.1%? הרי לכאורה שתיהן כמעט "אפס".

מה הדחיפות של בנק ישראל לפעול כאשר הריבית היא באופן מעשי "אפס" ואפילו שלילית בפיקדונות?

הסיבה הנראית לעין היא השקל החזק. שער השקל לא מצליח לחצות את קו ה- 4 שקלים לדולר ואם ננסה להתאים אותו למה שהתרחש בעולם המטבעות בשנה האחרונה, הוא צריך היה להיות קרוב ל- 4.3 ₪ לדולר. בפועל זה לא קרה וסל המטבעות מול השקל שב והתחזק. כך, במונחי סחר חוץ של המשק – השקל נותר חזק למרות הפחתות הריבית.

מעבר לזאת, השקל החזק אינו הבעיה היחידה בה בנק ישראל מעוניין לטפל;

5 על 5

קיימת בעיה נוספת של ירידה בהשקעות במשק. אלו התכווצו ב- 2014. לאחרונה אמנם מסתמנת מגמת התאוששות במרכיב זה בנתוני הלמ"ס אולם הדבר משקף כנראה מגזרים מסויימים ואינו מתפרס במשק. הסיבה לכך היא שלמרות הריבית הנמוכה לחוסכים ולצרכנים, הריבית להלוואות עבור הפירמות לא ירדה והיא "נתקעה" אי שם במעלה ה- 5% למח"מ 5. מצב זה מדכא את הרצון להשקעות של הפירמות ברכוש קבוע ובתנאים מסויימים הדבר עלול להוביל להאטה במשק: בתנאים של צמיחה מתונה ואינפלציה אפסית, המוטיבציה להשקיע כאשר הריבית היא 5% הינה נמוכה מאוד.

נציין כי האשראי של הפירמות מבנקים ירד ב- 2014 וכי גם כאן מסתמנת מגמת התאוששות, אולם התמונה אינה אחידה ותנאי האשראי לפירמות בינוניות וקטנות נותרו שליליים.

לפיכך, אנו מעריכים כי הגדרת המטרות הרחבה של בנק ישראל הינה:

1. החלשת השקל החזק
   
2. הורדת הריבית בטווחים הארוכים יותר ושחרור חסמים לאשראי לפירמות
   

המציאות הראתה כי הורדת ריבית לט"ק – כפעולה יחידה – אינה משיגה את המטרות באופן אופטימאלי.

יתרה מכך, הפחתת הריבית לבדה אינה יעילה והיא עלולה להיות רק צעד להשגת פיחות קצר טווח.

תוספת בדמות רכישת אג"ח

לפיכך, לאור ההצלחה המוגבלת של הפחתת הריבית במונחי שוק המט"ח והאשראי, אנו מעריכים כי בנק ישראל יבצע מהלך המשלב רכישות אג"ח בטווח הקרוב.

כדי לשחרר את מחסום האשראי בבנקים, בנק ישראל צריך לרכוש אגרות חוב בשוק החופשי ולבצע הרחבה מוניטארית כפי שבוצעה בארה"ב והיום באירופה. ההרחבה שם הצליחה להחליש את המטבע באופן יסודי ולהוביל לגידול באשראי ובהשקעות. באמצעות צעד זה בנק ישראל יבקש לאותת לבנקים כי מחירי המקורות לטווח ארוך אינם עומדים לעלות אלא להישאר נמוכים עוד זמן רב, כך שמוטב למכור אותם כאשראי לפירמות.

השלכות מידיות אפשריות של המהלך

למדיניות מוניטארית שתשלב רכישות אג"ח עשויה להיות אפקטיבית ובעלת השפעות מידיות ומשמעותיות של:

• היחלשות השקל ועליית שער מעל 4 ₪ לדולר באופן מובהק
  
• עליה משמעותית במדדי המניות המקומיים
  

 

 

בברכה,

ד"ר גדעון בן נון