האפקטיביות הנמוכה שבמדיניות בנק ישראל – ד"ר גדעון בן נון

מדיניות בנק ישראל ותוצאותיה מלמדים על מרחק מהמציאות הכלכלית ומצרכי הכלכלה הריאלית. כמובן שנדרשת מידה של "מרחק" מחיי היום-יום של העשייה הכלכלית בכדי לקבוע מדיניות אופטימאלית למשק, אולם מידה גדולה מדי של גישה תיאורטית – עלולה להזיק למשק.

מדוע יש מקום לאמירה ביקורתית על מדיניות בנק ישראל?

• בהערכת המגמות והנתונים הכלכליים הבנק טועה פעם אחר פעם גם בקריאת המפה בנושא האינפלציה, הצמיחה, ההשקעות במשק ועוד.
  
• הבנק איבד השפעה כלשהי על שער החליפין ועל מחירי האשראי לטווח בינוני- ארוך עבור הסקטור העסקי.
  
• הבנק הביא לשחיקת תפקידו כיועץ למדיניות הכלכלית של הממשלה.
  
• פעולותיו נעשות לעיתים רבות בעיתוי לא נכון או שהוא נמנע מביצוע צעדים במועדם, כמו למשל הרחבה כמותית שהיה לה בהחלט מקום. לא מדובר בצעדים חריגים אלא בצעדים שננקטו על ידי בנקים מרכזיים אחרים, בכלכלות גדולות וקטנות כאחד.
  

מהן ההשלכות?

• השקל חזק יתר על המידה. לאור הנתונים הכלכליים – פערי האינפלציה, הצמיחה והריבית מול ארה"ב – אין סיבות ריאליות להתחזקות השקל והתחזקותו נובעת מפעילות פיננסית ספקולטיבית ומתנועות הון. חולשה זו נובעת בין היתר גם ממדיניות לא חכמה של בנק ישראל, המספקת לשחקנים בעלי אופי ספקולטיבי – לפעול כנגדו תוך סיכון נמוך. התוצאה היא שהשקל התחזק ביותר מ- 10% מול סל המטבעות שאינו הדולר.
  
• ההשקעות במשק נמצאות בירידה. הדבר מהווה חיווי שלילי לפעילות הכלכלית בעתיד.
  
• שוק הדיור. אין להאשים את בנק ישראל במחירי הדירות אולם הרגולציה שלו בתחום המשכנתאות בשנים האחרונות הייתה חסרת תועלת ובמידה מסוימת – אף מעודדת.
  

מה המסקנה?

למרות מדיניות בנק ישראל נראה כי האווירה והתפישה לפיה 'השקל צריך להיות חזק' תוכל לחלוף מן העולם בהתקיים כמה תנאים:

• עליה בריבית בארה"ב. הדבר צפוי להיות בקרוב.
  
• האטה כלכלית בישראל. הצעדים בענף הדיור עלולים להוביל לבלימתו ולהאטת המנועים במשק.
  

  נראה כי גם בנק ישראל הרים ידיים והוא סומך על עליית הריבית בארה"ב כדי שזו תביא להחלשת השקל. אם הבנק לא קורא היטב את המפה המאקרו כלכלית וממילא אין לו השפעה מורגשת עליה ועל חוזקו של השקל, הרי שאכן צריך לסמוך רק על השפעות מוניטאריות מבחוץ שתהיה אפקטיביות יותר. בהקשר זה עליית הריבית בארה"ב עשויה ליצור סדר חדש בשוקי המטבע והנחת העבודה שלנו היא שהשקל יסגור חלק משמעותי מהפערים ויתכנס לסביבה נורמלית וראויה יותר למציאות הכלכלית.