האירוע הבריאותי של קלינטון והשאלה "מה יקרה אם טראמפ ייבחר" ?

בקבלת ההחלטות הפיננסיות עלינו לעסוק באופן בלתי נמנע גם בהשפעות שאינן כלכליות או בעלות קשר ישיר לשוקי ההון. בסקירה זו נפרוס מחשבות בניסיון להעריך השפעות אפשריות של הבחירות לנשיאות ארה"ב, אשר יהיו ב- 8 בנובמבר. אין בכוונתנו להביא עמדות אלא להציף רעיונות ונקודות למחשבה אובייקטיבית ובעיקר לגזור מדיניות ניהול סיכונים לתקופה הקרובה על ידי הערכת ההשפעות של הסביבה הפוליטית – על הסביבה הכלכלית ובעיקר על שוקי ההון.

מבוא

אירוע ההתעלפות של הגברת הילרי קלינטון (להלן: "קלינטון") העלה שאלות הן לגבי מצבה הבריאותי והן לגבי אמינותה. מאז האירוע אנו שומעים יותר ויותר את השאלה המופיעה בכותרת (בין אם היא מקובלת ובין אם לאו).

מזה תקופה ארוכה שהתקדמותו בקמפיין של מר דונלד טראמפ (להלן: "טראמפ") הביאה להרמת גבות אך לאחרונה הוא הפך להיות מועמד מקובל ובעל סיכויים מעשיים. אירוע ההתעלפות של קלינטון – שאירע לאחרונה – העלה בדעת הקהל שאלות בנוגע לכשירותה ולאמינותה. נראה כי האירוע הנ"ל קידם את טראמפ צעד נוסף במסעו לחדר הסגלגל. לאור התבטאויותיו ועמדותיו בנושאים שונים – באופן טבעי נשמעת השאלה הכללית מאוד 'כיצד הדבר יכול להשפיע?'

מדובר בשאלה מאוד רחבה וננסה למקד את התשובה ל- 3 תחומים: הפוליטי, הכלכלה הריאלית, שוקי ההון.

התחום הפוליטי והגיאו-פוליטי – השפעה סמלית

הממשל היוצא של הנשיא אובמה ביצע מספר מהלכים משמעותיים בכמה תחומי חיים, באופן המרכך עד מאוד את הקפיטליזם האמריקאי: מיסוי (הקלות לשכבות הנמוכות ומס עושר מהצד השני), תכנית הבריאות החדשה, מכסי מגן ועוד. במישור הבינלאומי אובמה שינה את מדיניות החוץ שלו באופן דרמטי על ידי צמצום מעורבות והשפעה גיאו-פוליטית.

במהלכיו הנשיא אובמה קומם עליו את המערכת הרפובליקאית, שבתגובה ניסתה לעקר את יכולתו למשול ובכך מנעה ממנו לבצע מהלכים משמעותיים נוספים ואכן, הוא 'הוריד פרופיל' נשיאותי כבר לפני כשנתיים, הרבה לפני המקובל. מתוך הקשר זה נציין כמה הנחות לגבי המערכת הפוליטית במידה וטראמפ ייבחר:

• ללא מערכת פוליטית תומכת הוא יתקשה לפעול בצורה משמעותית. יש להניח כי הקונגרס ימתן אותו בשלטונו. גם אם יהיה בו בעתיד רוב רפובליקאי, יש להניח כי המפלגה של טראמפ עצמו תנסה למתן אותו.
  
• שנית; גם אם טראמפ יהנה ממערכת פוליטית תומכת, שינוי מציאות במדינה כמו ארה"ב עשוי לארוך זמן רב ולא להתקיים במיידי. ניתן לצפות לתקופת לימוד ארוכה לפני שתהיה השפעה לרעיונות וכיוונים שלטוניים חדשים.
  
• ברמה מעשית; מן הסתם הקלישאה הידועה 'דברים שרואים משם…' עשויה להתקיים גם במקרה זה.
  

לצד הקושי ליצור שינוי אמתי, אנו מעריכים כי בחירתו עלולה להוביל לכמה הצהרות גיאו-פוליטיות – מצדו או מצד אחרים. הצהרות כאלו עשויות להעלות מעט מתחים, לא בהכרח מעשיים ו/או מידיים.

המישור הכלכלי הריאלי – השפעה מתונה בטווח הרחוק

במישור הריאלי, כלכלת ארה"ב מצויה בפורמט מאוד ברור, לאחר המשבר הגדול של 2008-9:

תעסוקה מלאה, צריכה יציבה (כ- 2.5%), צמיחת תוצר עקבית (כ- 2%), אינפלציה הנמוכה במעט מהיעד (2%), מחירי אנרגיה 'נוחים', שוק נדל"ן יציב וצומח, סנטימנט צרכני ויצרני גבוהים ועוד.

מדובר בפורמט חיובי ויהיה צורך במהלכים אמיצים וקיצוניים – בכיוון כלשהו – בכדי לשנות אותו לרעה. ספק אם אפשר לבצע מהלכים כה משמעותיים בקדנציה ראשונה ולכן אנו נוטים לחשוב כי יהיה קשה לממשל בראשות טראמפ בכדי לשנות מהותית את המהלך המאקרו כלכלי בו מצוי המשק האמריקאי.

כדי לתמוך ברעיון זה אפשר להזכיר אירוע משמעותי מאוד כמו הברקזיט בבריטניה: השינוי עלול להיות קיצוני ודרמטי הרבה יותר מאשר שינויי הממשל בארה"ב – אך המציאות מראה כי התוצאה המעשית שלו אינה נראית באופק גם זמן רב לאחר משאל העם. הקשר זה יכול ללמד כי גם שינוי המשמעותי הצפוי בממשל בארה"ב לא ישפיע על הכלכלה הריאלית בטווח המיידי אלא רק בטווח הבינוני והלאה.

שוקי ההון – השפעה משמעותית

על פי רוב, השפעתן של תוצאות בחירות בארה"ב על שוקי ההון היא קצרת טווח בלבד והיא מתפוגגת בתוך זמן קצר.

אולם, בשונה ממערכות רגילות, בבחירות הנוכחיות הלך הרוח שנוצר עלול להוביל לכך שבחירתו של טרמאפ תהיה שלילית כלפי שוק ההון האמריקאי. הלך רוח זה מתבסס על התבטאויותיו של טראמפ עצמו כלפי הנגידה ילן, מהן ניתן ללמוד כי אין לו אמון בה וכי לדעתו על הריבית להיות ברמה גבוהה יותר. נטייתו והאינטרס אותו טראמפ מייצג שואף לריבית גבוהה יותר ויש להניח כי הוא יפעל או יתבטא בכיוון זה. יש לציין כי גם בלי קשר למערכת הבחירות, מקובל לחשוב כי הריבית עומדת לעלות בתקופה הקרובה. מצירוף שתי תובנות אלו אנו נוטים לחשוב כי הדבר נכון וכי במידה וטראמפ ייבחר נראה עליה בולטת בסיכוי לעליה בריבית.

הדבר עשוי להוביל לתיקון משמעותי בשוק המניות. שוק זה, כך אנחנו למדים לאחרונה, אינו ערוך 'מנטאלית' לעליה בריבית והוא מזדעזע כל אימת שאחד מנציגי ה'פד' מתבטא ותמוך בעלית הריבית. אין לזלזל בסיכון זה גם מכיוון שהמכפילים הגבוהים 'מתואמים' בין היתר עם עקום התשואות הנמוך מאוד ולכן צפי לשינוי משמעותי בריבית עלול להביא לתמחור מחדש של סיכון זה בשוק המניות.

עם זאת אנו נוטים לחשוב כי ההשפעה על שוק המניות תהיה קצרת טווח, באופן יחסי, שהרי – כבר אמרנו – הביטוי הריאלי של צעדיו והשפעתם על הכלכלה הריאלית – על התאגידים והצרכנים – עשוי להתעכב זמן רב כך שהחששות, ככל שיהיו, עשויים לשכוח.

לעומת שוק המניות, שוק האג"ח עלול לסבול מירידות חדות עקב התחזקות בולטת בציפיות לעליה בריבית. יש לציין כי למרות התובנה כי הריבית 'תעלה בעתיד', שוק זה נהנה מיציבות יחסית עקב הימנעות ה'פד' מהעלאתה בפועל, תוך שימוש בשיקולים שונים ומגוונים. כעת, אם טראמפ יבחר – שאיפתו לריבית גבוהה יותר עשויה לזעזע את שוק האג"ח לאחר תקופת יציבות ארוכה. הזעזוע עלול להיות משמעותי, עם עליה של עקום התשואות והישארותו ברמה גבוהה משמעותית מזו הקיימת היום.

שלישי – הדולר. הדולר ממילא מועמד להתחזקות עקב הצפי לעלית ריבית בעתיד הנראה לעין. האיתותים של טראמפ בהווה והחזית שפתח בתחום זה, עלול לתמוך בדולר כבר בתקופה שטרם הבחירות, קל וחומר לאחריהן – במידה והוא ייבחר לנשיאות. כמו כן, המגמות שהזכרנו בנוגע לשוקי המניות והאג"ח עשויים לדחוק משקיעים רבים להשקעה בדולר בבחינת 'חוף מבטחים', בוודאי ככל שעקום הריביות יעלה.

סיכום ומסקנות

האירוע הבריאותי של קלינטון מוסיף לטראמפ סיכויים מן ההפקר ומעלה שאלות בנוגע להשפעת בחירתו על הכלכלה ועל השווקים. לכן, לאירוע שכזה עלול להיות פוטנציאל להשפעות שליליות מהרגיל על שוקי ההון לקראת ובעיקר לאחר הבחירות לנשיאות בארה"ב – אם טראמפ ייבחר לנשיאות.

בעקבות זאת, עדיין רצוי לשמור על רמת סיכון נמוכה יחסית במרכיב המניות בתיקי השקעות וכן על מח"מ מתון במרכיב האג"ח. כמו כן רצוי לשמור על רמת גידור גבוהה של סיכוני פיחות השקל ביחס לדולר ומאידך לנצל קפיצות לצורך גידור חשיפה לתיסוף השקל.

בברכה,

ד"ר גדעון בן נון, מנכ"ל

אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות בע"מ