אנחנו נמצאים בתקופה רבת תהפוכות, גורמי השפעה שפועלים בחוזקה, לעיתים סותרים, חוסר יציבות ורמת אי וודאות שהולכים וגדלים בנוגע לכלכלה העולמית.
מעל לכל אלו, אנחנו בעיצומה של תקופת אינפלציה גבוהה. טרום התקופה יכולנו להעריך כי תהיה היא תהיה 5% ויותר, בארה"ב אף 7% ויותר. בשנה שעברה יכולנו להעריך כי מדד תשומות יעלה ב- 5%-6%.
כעת, משהיא קיימת, קשה יותר לקבוע מה תהיה רמת האינפלציה בשנה-שנתיים הקרובות, אך כן נוכל לומר זאת: גורמי האינפלציה עדיין קיימים והם פועלים בעוצמה. להלן העיקרים שבהם:
- קשיים בסחר העולמי = עלייה בחו"ג, בהובלה ובאספקה הכללית
- שינוי מבני והתנהגותי בשוק העבודה עקב הקורונה = עליית שכר
- הימשכות הלחצים הגיאופוליטיים בעולם וצמצום הגלובליזציה הכלכלית
- המשך פיחות השקל ביחס לדולר ועליית מחירי יבוא
- הארנונה תחילה. סיכוי לעליית מיסים בשנה הקרובה
הגורמים הנ"ל לא צפויים להסתיים והם כבר יצרו עליית מחירים משמעותית בצד ההיצע. אולם, רק חלק מעליית המחירים שנוצרה עבור היצרנים (שכר ותשומות לייצור) כן "גולגל" עד כה אל המחירים לצרכן. יתרה מכך, חלק מהגידול בעלויות יסודיות (אנרגיה ודלקים, מזון בסיסי, ארנונה) הוא כזה שמחלחל אל המחירים לצרכן לאורך 6 חדשים ויותר.
כל אלו עדיין נמצאים במגמת עלייה ולכן סביר להניח כי הם ימשיכו לעבור אל השוק הקמעונאי ולהעלות את המחירים לצרכן הסופי, גם בתנאים של האטה בצמיחה: יש תופעה נוספת עליה אנו מצביעים מזה זמן רב והיא ה"סטגפלציה", שילוב של מיתון יחד עם אינפלציה. זוהי תופעה קשה יותר מבחינה מאקרו כלכלית ולפי הצמיחה ברבעון הראשון במדינות בעולם, בהם ארה"ב, בריטניה וישראל – היא כבר בפתח.
כפי שניתן לראות בגרף, האינפלציה שבאה אחרי משברים קודמים בישראל היתה מעל 5% ומעל 6% בהתאמה, קצב שנתי. לפי מפתח זה אפשר לומר כי יש עוד דרך לעליית שיעור האינפלציה בישראל.
לכן אנו מעריכים כי יש סבירות לא מבוטלת לכך שהאינפלציה בשנתיים הקרובות תהיה גבוהה ממחיריהם של חוזי המדד והציפיות האינפלציוניות השוררים כיום בשוק בישראל.
