שער הדולר 2024
הגיאופוליטיקה שבה למרכז הבמה עם פרוץ המלחמה לפני כמעט חודש עם השפעה ישירה על השקל המקומי, לרבות השפעה גם על מחירי הנפט והזהב בעלם. המתיחות החברתית בעקבות הרפורמה המשפטית בחודשים שקדמו למלחמה וכן האטה גלובאלית בהשקעות בהייטק, יצרו את הסערה המושלמת עבור השקל ששערו בשפל מאז מרץ 2015. השקל נחלש ב- 4.3% מאז תחילת הלחימה ובכמעט 15% מתחילת השנה (או מאז הצגת תכנית הרפורמה המשפטית).
גורמי הפיחות
השפעת המלחמה על השקל תהיה שונה הפעם, בהשוואה לפעמים קודמות בהם הכלכלה נפגעה בעקבות מתיחות ביטחונית. במלחמת לבנון השנייה, שנמשכה חודש בודד בקיץ 2006, השקל כמעט שלא נפגע. העורף הישראלי ומרכזי העסקים והתעשייה החשובים במדינה לא עמדו בסיכון במשך המלחמה. לאחר מבצע צוק איתן, שארך כחודש וחצי בקיץ 2014, השקל אמנם נחלש בצורה אגרסיבית אך הרקע לפיחות היה התחזקות כללית של הדולר בעולם לאור ההכרזה על תכנית צמצום מוניטרי של ה'פד' האמריקאי. התגובות הראשוניות של סוכנויות דירוג האשראי כוללות את הכנסת ישראל לרשימת מעקב לאור העלייה בסיכון. סוכנות הדירוג S&P הורידה את תחזית הדירוג מיציבה לשלילית. נכון לרגע זה, הדירוג עדיין לא ירד. הסוכנות מעריכה שהכלכלה תצמח ב- 0.5% בשנה הבאה וגרעון יעמוד על 5.5%. בנק ישראל מעט יותר אופטימי עם צמיחה של 2.8% וגירעון של 3.5% בלבד מסך התמ"ג. כזכור, עוד לפני המלחמה סוכנויות הדירוג הצביעו על העלייה סיכון לאור הרפורמה המשפטית, וקשה לראות כעת כיצד קברניטי המדינה יצליחו להניח את דעתם של האנליסטים בסוכנויות. ובינתיים, הסוחרים לא ממתינים: שערו של תעודת ה-CDS (הסיכוי לחדלות פרעון של אג"ח ממשלת ישראל) קפץ לשיא של עשר שנים.
גורם פיחות נוסף הינו החולשה של ההייטק הישראלי, שהיה לאחד הגורמים בתיסוף בהתחזקות השקל הגדולה שנגדעה לאחר 15 שנה בסוף 2022. סך הגיוסים ברבעון השלישי עמדו על 1.7 מיליארד דולר בלבד – קריסה של כ-80% ביחס לשיא של הרבעון הרביעי של שנת 2021. הירידה בהשקעות בסקטור זה הינם גלובאליות, אך ההשפעה בישראל היא עמוקה יותר מאחר שההייטק מייצג 25% מהיצוא הישראלי.
גורמי תיסוף
כמובן שהתמונה אינה חד צדדית וקיימים עדיין גורמים לתיסוף השקל. בראשם עומד הר יתרות המט"ח של בנק ישראל שעומד על כ- 200 מיליארד דולר וזאת לאחר שהכריז יומיים לאחר פרוץ הלחימה על הזרמת 45 מיליארד דולר לשוק המט"ח. בנק ישראל נוטה להתערב בצורה מסיבית בכדי להפחית תנודתיות בשווקים ולהגביר את הנזילות, ולא בהכרח כדי לכוון את שער המטבע. לחצים אינפלציוניים מקומיים, תופעה נפוצה בתקופות מלחמה, יקשו על הנגיד להוריד את הריבית, ובכך אולי יישמר פער הריביות מול הדולר. כמו כן, הירידה בייצוא ההי-טק תקוזז בחלקה בעליה בייצוא בסקטור הבטחוני.
בצידו השני של המטבע נמצא הדולר, אשר חזר להיות המטבע המוביל בעולם בהשפעת הריבית האמריקאית. האינפלציה הדביקה, או אינפלציה של מוצרים שמחירם לא מתעדכן באופן תדיר, מסרבת לרדת. ה'פד' אמנם פסח על העלאת ריבית נוספת בחודש האחרון, אך אנו רואים זאת כהמתנה בלבד להתבהרות של הנתונים מהשטח. המשך העקשנות של האינפלציה, עם שוק תעסוקה רותח, ידחק את ה'פד' להמשיך בצעדי הצמצום לפחות עוד רבעון.
סיכום והערכה
אנו מעריכים כי חולשתו של השקל תימשך בתקופה הקרובה.
יחד עם זאת, קיימים בשוק כוחות שהם גם מנוגדים וגם חזקים בהשפעה על השער וביכולתם להניע אותו בעצמה אף של 7.5% ויותר לכל כיוון. במילים אחרות, אנו מצפים לתנודתיות גבוהה של השער בתחום רחב (3.7 – 4.3) אך גם מעריכים שפניו של השקל לתקופה של חולשה.
לסיכום הערכתנו, במחצית השנה הראשונה נצפה כי הוא ינוע סביב ומעל שער של 4.0 שקלים לדולר תוך קפיצות – בחדשים הקרובים, כתוצאה מהתפתחות במהלך המלחמה וכמו כן נצפה להתאוששותו רק במחצית השנייה של השנה.
